אולי יעניין אותך..

זוגיות בצל הקורונה

שלום לכולם, שמי אמית גוטריימן, אני יועצת זוגית מוסמכת המתמחה בתחום של זוגיות עם ילדים וזוגיות בטיפולי פוריות. כמו כן, אני אשת חינוך, בעלת תואר

הרגע שהתחלתי לישון בלילה…

אימהות, מי לא מכירה את התחושה של אושר עילאי?! כאשר אנחנו פוגשות את 2 הפסים במקלון בבדיקת ההיריון. מאותו רגע מיליון תפילות שהכל יעבור בקלות,

חופשת לידה היא לא באמת חופשה!

היי אימהות אהובות, שמי אמית גוטריימן ואני מכריזה בזאת שאני לא אישה של 'חופשת לידה'. אחרי שנגולה האבן מליבי, אספר לכם קצת על עצמי לפני

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

הבייבי שלך רוצה לאכול – כיצד עושים זאת?

סוף עונת הקורונה כבר מגיע… ואם אני אנסה לשים את הדגש על אחד הדברים שהעסיקו המון אנשים ובעיקר הרבה מאוד הורים לאורך התקופה הזו זה "אוכל".

אוכל בתרבות שלנו, זו הישראלית, מתקשר עם משפחתיות, עם נתינה, עם חום. אנחנו אוהבים לצפות בתוכניות בהן מלמדים אותנו לבשל, אנחנו נהנים לצפות בתוכניות בהן אחרים מבשלים ומתחרים זה בזה, אנחנו מעלים לרשתות החברתיות כל סיר מבעבע, כל חלה שאפינו לשבת ועוד ועוד.

כשהילד הראשון שלנו נולד על פי רוב אנחנו מחכים בציפייה רבה לרגע שבו הוא כבר יתחיל לאכול "אוכל אמיתי" (בינינו, אי אפשר לקרוא למחית ירקות או פירות באמת אוכל). ועדיין זה שלב שהורים מצפים לו, זה שלב חדש ומרגש ובגלל שהוא שלב חשוב ומרכזי בהתפתחות התינוק חשוב לי לכתוב לכם עליו על מנת שהמעבר הזה יהיה כמה שניתן נעים וטוב לילד כמובן וגם להוריו.

לפני שנצלול אל הנושא המעניין הזה, ברשותכם אציג את עצמי בקצרה. אני יעל בגדדי נשואה ואמא לשלוש בנות. 

ב 14 השנים האחרונות אני עוסקת בחינוך, אני בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי וכיום מרבית העשייה שלי היא הדרכת הורים. אני מדריכה הורים החל משלב ההכנה ללידה ולהנקה, לאחר הלידה מסייעת בביסוס הנקה ולאחר מכן במעבר למוצקים, מדריכת עיסוי תינוקות וכמובן מדריכת הורים בכל קשת האתגרים המלווים את ההורות של ימינו.

כאשר תינוק חדש בא לעולם על פי רוב אמא שלו יכולה לבחור את הדרך שבה היא רוצה להזין אותו, חלק תבחרנה להניק, אחרות תבחרנה לשאוב חלב אם ולהאכיל מבקבוק, חלק תבחרנה להאכיל באמצעות תחליף חלב אם וחלק תשלבנה. לעיתים קורה שאמא מתכננת משהו אחד ומכורח נסיבות בסוף קורה משהו אחר. מה שבטוח וודאי לגבי כל תינוקות האדם הוא, שהם כולם ניזונים מחלב וזאת מכיוון שאנחנו בעל חיים ממשפחת ה"יונקים" ומה שמייחד אותנו הינו העובדה שמערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד – ולכן אנחנו ממשפחת היונקים.

אז מתי נתחיל לעבור למזון מוצק? אתם ודאי שואלים את עצמכם, לפני שנסביר אילו תנאים צריכים להיווצר על מנת שנתחיל להזין את הקטנטנים שלנו במזון מוצק חשוב לי להגיד, שבשנת 2012 משרד הבריאות בישראל שינה את ההנחיות, אם לפני כן היתה הנחיה להתחיל טעימות מגיל 4 חודשים אז ההנחיה שונתה לגיל חצי שנה והסיבות לשינוי הן חשובות.

מחקרים מצאו שחשיפה מוקדמת לכל מיני סוגי מזונות יעילה במניעת אלרגיות ולכן הנחו את ההורים להתחיל טעימות כבר מגיל 4 חודשים, רק שבטעימות הללו הכוונה היתה ממש נגיעה של מזון (מקסימום כמות של 2-3 כפיות), ממש חשיפה קטנה, שאני נוהגת לדמות אותה לבדיקת אלרגיה. כשמערכת העיכול של הקטנטנים מלאה בחלב אם או בתחליפו ועשירה בויטמינים ובמינרלים שלה התינוק זקוק, הגוף מסוגל להתמודד עם חשיפה למזון חדש ולא מוכר ו"לסמן" אותו במערכת, כמשהו טוב. מה שקרה בפועל הוא שהורים רבים כל כך שמחו שאפשר להתחיל טעימות והתחילו להחליף ארוחות לקטנטנים שלהם לפני גיל חצי שנה ואז עשויים להתרחש מספר דברים – קודם כל כמות הילדים שאובחנו עם אלרגיה עלתה משמעותית, מכיוון שברגע שיש ירידה בחלב האם שעוטף את מערכת העיכול וישנה אי בשלות של המערכת, אזי הגוף עלול לזהות את המזון החדש כמשהו שבא לתקוף את הגוף ואז הוא תוקף חזרה. כמו כן הברזל, שכל כך חיוני למניעת אנמיה פחות נספג כשיש מזונות נוספים במעי. העלייה במשקל עשויה להיעצר, מכיוון שהמזונות הראשונים הינם פירות וירקות והם בעלי ערך קלורי נמוך. רפלקס הלשון עלול להיפגע – על מנת לינוק התינוק מזיז את הלשון שלו קדימה ואחורה ואילו במעבר למזון מוצק הלשון נעה לצדדים והתינוק "משחק" עם האוכל ואם ההנקה עדיין לא מבוססת מספיק זה עלול לפגוע בה. ולבסוף, ישנה סכנה (נדירה, חשוב לציין) לשאיפת מזון לריאות עקב אי שליטה מלאה בראש ובגב ומיומנות בליעה לא מספיק מפותחת.

אם כן, זה בסדר לחשוף את הקטנטנים שלכם למזונות שונים ומגוונים גם לפני גיל חצי שנה, אך החשיפה צריכה להיות קטנה מאוד ולא במקום ארוחה.

אז מתי כן נתחיל? הסימנים שמעידים על מוכנות הקטנטנים שלנו הינם:

  • התינוק יכול לשבת עם תמיכה או ללא תמיכה וראשו יציב.
  • אנחנו רואים שהתינוק מקרב לפיו את ידיו וגם חפצים שונים ובעצם מתחיל הקשר עין יד.
  • כאשר מקרבים את המזון לפה של התינוק אנחנו רוצים לראות סקרנות ונכונות לאכילה. לעיתים נראה שהתינוק מנסה לקחת לנו מזון מן הצלחת, בהתלהבות רבה.
  • כשנגיש לו מזון נרצה לראות שהוא מצליח להעביר אותו בפיו מצד לצד – "משחק" עם האוכל בפיו.
  • ואילו לאחר הטעימה אנו רוצים לראות כי מערכת העיכול מתמודדת ואין גזים משמעותיים או שלשולים/עצירות קיצונית.

הגיע הרגע המיוחל ואתם מעוניינים להתחיל להאכיל את הקטנטנים באיזה ציוד עלינו להצטייד? אז כמובן שנצטרך קערית – עדיף מפלסטיק כי יש סיכוי טוב שהיא תעוף לכל מיני כיוונים במהלך התקופה הראשונית. כפיות – מומלץ שנרכוש מספר כפיות 2-3, מכיוון שישנם תינוקות שמאוד נקשרים לכפית והיא הופכת לסוג של חפץ מעבר ואז אם פתאום היא נאבדת לנו או שאנחנו לא בבית והכפית לא איתנו הקטנטן שלנו יסרב לאכול. בתחילת התהליך מומלץ שנושיב את הקטנטנים על כסא "טרמפולינה" ואת כסא האוכל מומלץ לקנות בשלב קצת יותר מאוחר – לקראת גיל 8-9 חודשים, כשהתינוק יותר עצמאי. והכי חשוב! אל תשכחו להכין את המצלמות, כי הפרצופים המתוקים שהקטנטנים שלכם יעשו בטעימות הראשונות, הם זיכרון מאוד מתוק (או חמוץ 😊) וכדאי לתעד אותו.

כשאנו מתחילים חשוב לתת כל מזון חדש יומיים עד ארבעה ימים על מנת לוודא שאין אלרגיה ורק לאחר מכן נעבור למזון הבא. וכעת עם אילו מזונות נתחיל: משרד הבריאות בישראל ממליץ להתחיל את החשיפה למאכלים ראשונים בדגנים המועשרים בברזל כמו דייסת שיבולת שועל, גריסים וסולת. חשוב להקפיד לא להגיש דייסות אלו לפני גיל חצי שנה כיוון שהן מכילות גלוטן והן קשות יותר לעיכול. ולכן במידה ותרצו להתחיל בדייסות ללא גלוטן תוכלו להגיש דייסות על בסיס קורנפלור או אורז, הן קלות יותר לעיכול ועל אף שיש בהן פחות ערכים תזונתיים הן מהוות חשיפה ראשונית טובה למערכת העיכול. בשלב הבא נוכל לעבור לירקות – מומלץ להתחיל עם גזר שהוא מתקתק ותינוקות אוהבים אותו, לאחר מכן ניתן להמשיך לדלעת, בטטה, קישוא ועגבנייה. מבחינת פירות מומלץ להתחיל עם בננה ולאחר מכן, אבוקדו, מלון, אגס, תפוח. פירות טרופיים כמו אננס, מנגו, אפרסק, קיווי, תותים – עשויים להיות אלרגניים ובעבר הומלץ לתת אותם רק בגיל שנה. כיום אין הנחיה כזו ותוכלו לתת אותם לאחר החשיפה הראשונית לפירות, אך חשוב במיוחד לתת כל פרי בנפרד על מנת לשלול אלרגיות. פירות הדר כמו תפוז, אשכולית ולימון – הינם בריאים ומלאים בויטמין סי, אך כיוון שהם נוטים לחומציות, מומלץ להשתמש בהם במשורה, ולשים לב שאינם גורמים לאדמומיות אצל התינוק.

את הירקות והפירות אנחנו נאדה במסננת מעל סיר עם מים רותחים עד לריכוך מלא ואז נטחן אותם עם מעט ממי הבישול (ירקות ופירות שניתן למעוך במזלג או לגרד בפומפייה אין צורך לאדות). בהתחלה מומלץ לא לתבל את המזונות, בהמשך נוכל ואף מומלץ לתבל כפי שבני הבית רגילים, עשבי תיבול מומלצים ובריאים מאוד, כורכום, כמון, פפריקה מתוקה. מלח פחות מומלץ וכמו כן אבקת מרק. אחרי שסיימתם את שלב הטעימות ווידאתם שאין אלרגיות, תוכלו לשלב את הירקות יחדיו למרק ירקות טעים ולהוסיף את העוף. מבחינת העוף, מומלץ מאוד לתת הודו אדום נקבה, שהוא עשיר בברזל. בחשיפה ההתחלתית נבשל את העוף עם הירקות ולא ניתן לתינוק מן העוף עצמו אלא רק מים מהמרק, לאחר מכן נוכל לטחון את העוף יחד עם הירקות.

השלב הבא שלנו יהיה הקטניות שהן בריאות מאוד ומומלצות. ניתן להוסיף אותן למרק או להגיש בנפרד. מומלץ להתחיל עם עדשים אדומות שהן קלות לעיכול ולהמשיך באפונה יבשה, עדשים ירוקות, שעועית לבנה ואפילו חומוס.

מבחינת ביצים אין צורך להפריד את החלבון והחלמון, כפי שנהוג היה בעבר וכמו כן אין צורך להגביל כמות אך גם לא להפריז.

מבחינת מוצרי חלב הם מהווים ‏מקור ‏דל‏ לברזל ואין צורך למהר לשלבם בארוחות של הקטנטנים ו‏מאידך, ‏מוצרי ‏חלב ‏לא‏ ממותקים ‏הינם ‏חלק ‏מהתזונה‏ המגוונת ‏המומלצת ‏לתינוקות. ‏לכן,‏ לאחר ‏החשיפה ‏למוצרי ‏חלב (לא‏ ממותקים), ‏חשוב ‏להקפיד ‏שמוצרי‏ החלב‏ לא ‏יהוו מרכיב‏ מרכזי ‏בתזונת‏ התינוק ולא יהוו ארוחה בפני עצמה אלא רק תוספת לארוחה. ‏חשוב ‏שקודם‏ נרגיל את הקטנטנים שלנו ‏לאכילת ‏מקורות‏ עשירים ‏בברזל (כגון: ‏בשר, ‏עוף,‏ הודו) ‏ועשירים בוויטמין C: ‏כגון ‏פירות‏ וירקות. ורק לאחר מכן לחשוף את התינוק למוצרי חלב ועם זאת אין גיל מדויק לשילוב מוצרי החלב בתפריט התינוק. מה לא ניתן לקטנטנים שלנו? עד גיל שנה אסור לתת חלב ניגר (נוזלי) ואסור לתת דבש ומוצריו, כמו כן חייבים להרתיח את המים (גם אם הם ממכשיר שמסנן מים). עד גיל חמש נמנע מלתת – סוכריות, פיצוחים, פופקורן או חטיפים קשים כגון ביסלי. נשתדל לחתוך לילדים שלנו את המזון קטן יחסית, נמנע מלחתוך מזון לעיגולים – כמו נקניקייה ובננה, פסטה ארוכה יש לחתוך ולקצר ובכלל כל דבר שאנחנו לא בטוחים לגביו עדיף לנקוט במשנה זהירות.

התחלנו את התהליך אבל הקטנטן שלנו מסרב בתוקף? קודם כל תנשמו, בסוף כל הילדים אוכלים והדבר החשוב ביותר הוא שהילד לא ירגיש שאתם נלחצים או מנסים להאכיל אותו "בכח". תהיו קשובים אליו. אם הוא מסרב, תעשו הפסקה של כמה ימים ונסו שוב, הציעו לו מגוון משתנה של טעמים ומרקמים ותחזרו על מזונות שהצעתם גם אם הוא סרב להם. מחקרים מראים שיש לחשוף תינוקות לאותו המזון כ 15 פעמים על מנת שהוא ילמד להנות ממנו (כפי שאנחנו למדנו להנות מקפה או מאלכוהול ועל פי רוב זה לא מטעימה ראשונה). ישנם תינוקות שמתחילים ממש לאכול רק בגיל 9 ו-10 חודשים, אל תתרגשו, תהיו אמפטיים ונינוחים, הקטנטנים שלכם מרגישים אתכם תמיד, כשהם יהיו מוכנים הם יאכלו.

לאחר שהילד נחשף למגוון ירקות ופירות נסו לשלב לו טעמים מגוונים, גם אם לכם הם נראים "לא קשורים", תינוקות לפעמים ממש מתלהבים משילובים. גוונו גם במרקמים, ישנם ילדים שלא יאכלו אוכל טחון אך מאוד יאהבו אוכל "קטן" כגון קינואה, בורגול, קוסקוס עם ירקות מבושלים ורכים.

זכרו לתת דוגמה אישית ילדים מאוד אוהבים לאכול את מה שיש לנו ההורים בצלחת, נצלו את זה ותחשפו אותם למזונות בריאים וטעימים. 

אוכל היא חוויה משפחתית ומהנה, זיכרו זאת ותהנו מהשלב המקסים הזה בהתפתחות של הקטנטנים שלכם. שיהיה בהצלחה!

לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות אלי וכמו כן אני מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי, שהיא כרגע ללא עלות ובה רק אני שולחת תכנים על הורות, חינוך ועל עולמם של הילדים (מגיל לידה ועד גיל ההתבגרות) ובימי שישי בבוקר היא נפתחת להתייעצות. לשאלות ולהצטרפות שלחו לי מייל – yaelb.nitzanim@gmail.com .

מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלי ולעקוב אחריי:

https://www.facebook.com/nitzanim.yaelbagdadi/